Daf 60b
הַנִּכְנָס לְבֵית הַכִּסֵּא, אוֹמֵר: ''הִתְכַּבְּדוּ מְכוּבָּדִים קְדוֹשִׁים מְשָׁרְתֵי עֶלְיוֹן, תְּנוּ כָּבוֹד לֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, הַרְפּוּ מִמֶּנִּי עַד שֶׁאֶכָּנֵס וְאֶעֱשֶׂה רְצוֹנִי וְאָבֹא אֲלֵיכֶם''. אָמַר אַבָּיֵי: לָא לֵימָא אִינָשׁ הָכִי, דִּלְמָא שָׁבְקִי לֵיהּ וְאָזְלִי. אֶלָּא לֵימָא: ''שִׁמְרוּנִי שִׁמְרוּנִי, עִזְרוּנִי עִזְרוּנִי, סִמְכוּנִי סִמְכוּנִי, הַמְתִּינוּ לִי הַמְתִּינוּ לִי עַד שֶׁאֶכָּנֵס וְאֵצֵא, שֶׁכֵּן דַּרְכָּן שֶׁל בְּנֵי אָדָם''. כִּי נָפֵיק, אוֹמֵר: ''בָּרוּךְ. אֲשֶׁר יָצַר אֶת הָאָדָם בְּחָכְמָה, וּבָרָא בּוֹ נְקָבִים נְקָבִים, חֲלָלִים חֲלָלִים, גָּלוּי וְיָדוּעַ לִפְנֵי כִּסֵּא כְּבוֹדֶךָ שֶׁאִם יִפָּתֵחַ אֶחָד מֵהֶם אוֹ אִם יִסָּתֵם אֶחָד מֵהֶם אִי אֶפְשָׁר לַעֲמוֹד לְפָנֶיךָ''.
Rachi (non traduit)
התכבדו וכו'. אל המלאכים המלוים אותו הוא אומר שנאמר כי מלאכיו יצוה לך (תהילים צ''א:י''א):
שאם יפתח אחד מהם. מן החללים כגון הלב או הכרס או המעים:
או אם יסתם אחד מהם. מן הנקבים הפתוחים כגון הפה או החוטם או פי הטבעת. יפתח קאי אחללים יסתם קאי אנקבים:
Tossefoth (non traduit)
אשר יצר את האדם בחכמה. בתנחומא ויברא אלהים את האדם א''ר בון בחכמה שהתקין מזונותיו ואח''כ בראו היינו דאמר בסנהדרין בס''פ אחד דיני ממונות (סנהדרין דף לח.) לכך נברא בערב שבת כדי שיכנס לסעודה מיד וע''כ יסדו אשר יצר את האדם בחכמה:
מַאי חָתֵים? אָמַר רַב: ''רוֹפֵא חוֹלִים''. אָמַר שְׁמוּאֵל: קָא שַׁוִּינְהוּ אַבָּא לְכוּלֵּי עָלְמָא קְצִירֵי. אֶלָּא: ''רוֹפֵא כָל בָּשָׂר''. רַב שֵׁשֶׁת אָמַר: ''מַפְלִיא לַעֲשׂוֹת''. אָמַר רַב פָּפָּא: הִלְכָּךְ נֵמְרִינְהוּ לְתַרְוַיְיהוּ — ''רוֹפֵא כָל בָּשָׂר וּמַפְלִיא לַעֲשׂוֹת''.
Rachi (non traduit)
קצירי. חולים:
רופא כל בשר. כנגד היציאה שהיא רפואת כל הגוף:
ומפליא לעשות. כנגד שהגוף חלול כמו נאד והנאד הזה אם יש בו נקב אין הרוח עומד בתוכו והקב''ה ברא את האדם בחכמה וברא בו נקבים נקבים הרבה ואעפ''כ הרוח בתוכו כל ימי חייו וזו היא פליאה וחכמה:
Tossefoth (non traduit)
מפליא לעשות. משום דאמרינן בב''ר כי גדול אתה ועושה נפלאות אתה אלהים לבדך אדם עושה נאד אפילו יש בו נקב אחד מלא מחט סדקית הרוח יוצא ואינו יכול לשמור בו יין והקב''ה ברא נקבים נקבים באדם ושומר הרוח שאינו יוצא ממנו:
הַנִּכְנָס לִישַׁן עַל מִטָּתוֹ, אוֹמֵר מִ''שְּׁמַע יִשְׂרָאֵל'' עַד ''וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ'', וְאוֹמֵר: ''בָּרוּךְ … הַמַּפִּיל חַבְלֵי שֵׁינָה עַל עֵינַי וּתְנוּמָה עַל עַפְעַפַּי, וּמֵאִיר לְאִישׁוֹן בַּת עָיִן. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהַי, שֶׁתַּשְׁכִּיבֵנִי לְשָׁלוֹם, וְתֵן חֶלְקִי בְּתוֹרָתֶךָ, וְתַרְגִּילֵנִי לִידֵי מִצְוָה, וְאַל תַּרְגִּילֵנִי לִידֵי עֲבֵירָה, וְאַל תְּבִיאֵנִי לִידֵי חֵטְא, וְלֹא לִידֵי עָוֹן, וְלֹא לִידֵי נִסָּיוֹן, וְלֹא לִידֵי בִזָּיוֹן. וְיִשְׁלוֹט בִּי יֵצֶר טוֹב, וְאַל יִשְׁלוֹט בִּי יֵצֶר הָרָע. וְתַצִּילֵנִי מִפֶּגַע רַע, וּמֵחֳלָאִים רָעִים. וְאַל יְבַהֲלוּנִי חֲלוֹמוֹת רָעִים וְהִרְהוּרִים רָעִים. וּתְהֵא מִטָּתִי שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ. וְהָאֵר עֵינַי פֶּן אִישַׁן הַמָּוֶת. בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמֵּאִיר לָעוֹלָם כּוּלּוֹ בִּכְבוֹדוֹ''.
Rachi (non traduit)
ותהא מטתי שלמה. שלא יהא פסול ורשע בזרעי:
כִּי מִתְּעַר אוֹמֵר: ''אֱלֹהַי, נְשָׁמָה שֶׁנָּתַתָּ בִּי טְהוֹרָה. אַתָּה יְצַרְתָּהּ בִּי, אַתָּה נְפַחְתָּהּ בִּי, וְאַתָּה מְשַׁמְּרָהּ בְּקִרְבִּי, וְאַתָּה עָתִיד לִיטְּלָהּ מִמֶּנִּי וּלְהַחֲזִירָהּ בִּי לְעָתִיד לָבֹא. כָּל זְמַן שֶׁהַנְּשָׁמָה בְּקִרְבִּי מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ ה' אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים, אֲדוֹן כָּל הַנְּשָׁמוֹת. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמַּחֲזִיר נְשָׁמוֹת לִפְגָרִים מֵתִים''.
כִּי שָׁמַע קוֹל תַּרְנְגוֹלָא, לֵימָא: ''בָּרוּךְ … אֲשֶׁר נָתַן לַשֶּׂכְוִי בִּינָה לְהַבְחִין בֵּין יוֹם וּבֵין לָיְלָה''. כִּי פָּתַח עֵינֵיהּ, לֵימָא: ''בָּרוּךְ … פּוֹקֵחַ עִוְּרִים''. כִּי תָּרֵיץ וְיָתֵיב, לֵימָא: ''בָּרוּךְ … מַתִּיר אֲסוּרִים''. כִּי לָבֵישׁ, לֵימָא: ''בָּרוּךְ … מַלְבִּישׁ עֲרוּמִּים''. כִּי זָקֵיף, לֵימָא: ''בָּרוּךְ … זוֹקֵף כְּפוּפִים''. כִּי נָחֵית לְאַרְעָא, לֵימָא: ''בָּרוּךְ … רוֹקַע הָאָרֶץ עַל הַמָּיִם''. כִּי מְסַגֵּי, לֵימָא: ''בָּרוּךְ … הַמֵּכִין מִצְעֲדֵי גָבֶר''. כִּי סַיֵּים מְסָאנֵיהּ, לֵימָא: ''בָּרוּךְ … שֶׁעָשָׂה לִי כָּל צָרְכִּי''. כִּי אָסַר הֶמְיָינֵיהּ, לֵימָא: ''בָּרוּךְ … אוֹזֵר יִשְׂרָאֵל בִּגְבוּרָה''. כִּי פָּרֵיס סוּדָרָא עַל רֵישֵׁיהּ, לֵימָא: ''בָּרוּךְ … עוֹטֵר יִשְׂרָאֵל בְּתִפְאָרָה''.
Rachi (non traduit)
לשכוי. תרנגול דאיכא דוכתא דקרו לתרנגול שכוי כדאמרינן בר''ה (דף כו.):
Tossefoth (non traduit)
כי שמע קול תרנגולא אומר ברוך שנתן לשכוי בינה להבחין. והוא הדין אפילו כי לא שמע דאין ברכה זו אלא להבחנה על הנאת האורה שתרנגול מבחין והוא נהנה מן האור:
כי פריס סודרא על רישיה. וה''ה לכל כובע ולכל כסוי ודוקא כשנהנה אבל אם אינו נהנה כגון שהוא שוכב על מטתו לא יברך לא זו ולא מלביש ערומים ולא ברכות כיוצא בהן כיון שלא נהנה כדמשמע בפרק שלישי דמגילה (דף כד:) גבי מי שלא ראה מאורות מימיו דכולי עלמא בעי שיהנה מן האורה:
כִּי מִעֲטַף בְּצִיצִית, לֵימָא: ''בָּרוּךְ … אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהִתְעַטֵּף בְּצִיצִית''. כִּי מַנַּח תְּפִילִּין אַדְּרָעֵיהּ, לֵימָא: ''בָּרוּךְ … אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַנִּיחַ תְּפִילִּין'', אַרֵישֵׁיהּ, לֵימָא: ''בָּרוּךְ … אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל מִצְוַת תְּפִילִּין''. כִּי מָשֵׁי יְדֵיהּ ,לֵימָא: ''בָּרוּךְ … אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל נְטִילַת יָדַיִם''. כִּי מָשֵׁי אַפֵּיהּ, לֵימָא: בָּרוּךְ … הַמַּעֲבִיר חֶבְלֵי שֵׁינָה מֵעֵינָי וּתְנוּמָה מֵעַפְעַפָּי. וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהַי, שֶׁתַּרְגִּילֵנִי בְּתוֹרָתֶךָ, וְדַבְּקֵנִי בְּמִצְוֹתֶיךָ, וְאַל תְּבִיאֵנִי לֹא לִידֵי חֵטְא, וְלֹא לִידֵי עָוֹן, וְלֹא לִידֵי נִסָּיוֹן, וְלֹא לִידֵי בִזָּיוֹן. וְכוֹף אֶת יִצְרִי לְהִשְׁתַּעְבֵּד לָךְ. וְרַחֲקֵנִי מֵאָדָם רָע, וּמֵחָבֵר רָע. וְדַבְּקֵנִי בְּיֵצֶר טוֹב וּבְחָבֵר טוֹב בְּעוֹלָמֶךָ. וּתְנֵנִי הַיּוֹם וּבְכָל יוֹם לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים בְּעֵינֶיךָ וּבְעֵינֵי כָּל רוֹאַי, וְתִגְמְלֵנִי חֲסָדִים טוֹבִים. בָּרוּךְ אַתָּה ה' גּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל''.
Tossefoth (non traduit)
אשר קדשנו במצותיו וצונו להניח תפילין. כיון דתחלת הנחתו בזרועו יש לברך להניח אבל בשל ראש מברך על מצות ולא להניח שכבר התחיל והניח אחד מהם ובפ' הקומץ (מנחות לו. ושם) אמר לא סח מברך אחת סח מברך שתים פ''ה דעל שתי התפילין קאמר דמברך ברכה אחת על שתיהן בלא סח בינתים ודוחק לומר דלא הוצרכו שתי ברכות דלהניח ועל מצות אלא כשסח ועבר עבירה. לכן פר''ת דעל של ראש שהיא גמר מצוה ועיקר דיש בה ד' בתים ושי''ן מברך על מצות אבל סח חוזר ומברך שתים על של ראש וכן בשימושא רבא דגאונים ולפר''ת גבי סח מברך שתים אם יניח של ראש לבד דאין מעכבין זה את זה מברך שתים על של ראש בלבד ומה שלא הזכיר הגמ' על של ראש בלבד מברך שתים לפי שאין רגילות כלל להניח זה בלא זה דתפילין בי בר חבו שכיחי (ב''מ ד' כט:) וכן פי' רבינו תם בתשובותיו וכן רבינו אלחנן בסדר תקון תפלה שלו כתב כן:

חַיָּיב אָדָם לְבָרֵךְ כּוּ': מַאי ''חַיָּיב לְבָרֵךְ עַל הָרָעָה כְּשֵׁם שֶׁמְּבָרֵךְ עַל הַטּוֹבָה''? אִילֵּימָא כְּשֵׁם שֶׁמְּבָרֵךְ עַל הַטּוֹבָה ''הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב'', כָּךְ מְבָרֵךְ עַל הָרָעָה ''הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב'', וְהָתְנַן עַל בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת אוֹמֵר ''הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב'', עַל בְּשׂוֹרוֹת רָעוֹת אוֹמֵר ''בָּרוּךְ … דַּיַּין הָאֱמֶת''! אָמַר רָבָא: לֹא נִצְרְכָה, אֶלָּא לְקַבּוֹלִינְהוּ בְּשִׂמְחָה.
Rachi (non traduit)
הכי גרסי' אילימא כשם שמברך על הטובה הטוב והמטיב כך מברך על הרעה הטוב והמטיב והתנן על בשורות טובות הטוב והמטיב ועל שמועות רעות אומר ברוך דיין האמת:
לקבולינהו בשמחה. לברך על מדת פורענות בלבב שלם:
אָמַר רַב אַחָא מִשּׁוּם רַבִּי לֵוִי: מַאי קְרָא — ''חֶסֶד וּמִשְׁפָּט אָשִׁירָה לְךָ ה' אֲזַמֵּרָה''. אִם חֶסֶד — אָשִׁירָה, וְאִם מִשְׁפָּט — אָשִׁירָה.
רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר, מֵהָכָא: ''בַּה' אֲהַלֵּל דָּבָר בֵּאלֹהִים אֲהַלֵּל דָּבָר''. בַּה' אֲהַלֵּל דָּבָר — זוֹ מִדָּה טוֹבָה, בֵּאלֹהִים אֲהַלֵּל דָּבָר — זוֹ מִדַּת פּוּרְעָנוּת.
Rachi (non traduit)
אלהים. לשון דיין כמו עד האלהים יבא דבר שניהם (שמות כ''ב:ח'):
רַבִּי תַּנְחוּם אָמַר: מֵהָכָא: ''כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא וּבְשֵׁם ה' אֶקְרָא'', ''צָרָה וְיָגוֹן אֶמְצָא וּבְשֵׁם ה' אֶקְרָא''.
וְרַבָּנַן אָמְרִי, מֵהָכָא: ''ה' נָתָן וַה' לָקָח יְהִי שֵׁם ה' מְבֹרָךְ''.
אָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר, וְכֵן תָּנָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי עֲקִיבָא: לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם רָגִיל לוֹמַר: ''כָּל דְּעָבֵיד רַחֲמָנָא לְטָב עָבֵיד''.
כִּי הָא דְּרַבִּי עֲקִיבָא דַּהֲוָה קָאָזֵיל בְּאוֹרְחָא. מְטָא לְהַהִיא מָתָא, בְּעָא אוּשְׁפִּיזָא לָא יָהֲבִי לֵיהּ. אֲמַר: ''כָּל דְּעָבֵיד רַחֲמָנָא — לְטָב''. אֲזַל וּבָת בְּדַבְרָא, וַהֲוָה בַּהֲדֵיהּ תַּרְנְגוֹלָא וַחֲמָרָא וּשְׁרָגָא. אֲתָא זִיקָא כַּבְיֵיהּ לִשְׁרָגָא. אֲתָא שׁוּנָּרָא אַכְלֵיהּ לְתַרְנְגוֹלָא. אֲתָא אַרְיָה אַכְלֵיהּ לַחֲמָרָא. אֲמַר: ''כָּל דְּעָבֵיד רַחֲמָנָא — לְטָב''. בֵּיהּ בְּלֵילְיָא אֲתָא גְּיָיסָא, שַׁבְיַיהּ לְמָתָא. אֲמַר לְהוּ: לָאו אֲמַרִי לְכוּ כָּל מַה שֶּׁעוֹשֶׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא
Rachi (non traduit)
ובת בדברא. ולן בשדה:
הוה בהדיה תרנגולא. להקיצו משנתו:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source